על הסרט:
חיי פיי (באנגלית: Life of Pi) הוא סרט הרפתקאות אמריקאי שיצא לאקרנים ב-21 בנובמבר 2012. הסרט מבוסס על ספר בעל שם זהה משנת 2001 של יאן מרטל. הסרט בוים על ידי אנג לי, ועובד על ידי דיוויד מאגי. בסרט משחקים סוראג' שארמה, אירפאן קאן, טאבו, רייף ספאל, אדיל הוסיין וז'ראר דפארדיה.
הסרט מגולל את סיפורו של נער בן 16 בשם פיסין מוליטר "פיי" פאטל, ששרד מטביעת ספינה שבו משפחתו נהרגה. פיי ניצל בעזרת ספינת הצלה שבה הוא שט באוקיינוס השקט ביחד עם טיגריס בנגלי בשם ריצ'ארד פארקר.
הסרט קיבל ביקורות אוהדות יחד עם הצלחה כלכלית מרשימה. הסרט קיבל 11 מועמדויות לפרס אוסקר, כולל בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר [1], וזכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הפסקול המקורי הטוב ביותר.
תקציר:
גיבור הסרט, פַּיי פאטל (או בשמו המלא, פיסין מוליטור פאטל), הוא ילד טמילי שנולד בהודו של שנות השישים. אביו, סנטוש, הוא מנהל גן חיות גדול בפונדישרישבהודו, וכך זוכה פיי להיוולד לתוך גן חיות, ולבלות את ילדותו בין בעלי החיים.
ידיד של משפחת פאטל, פרנסיס אדירובאסאמי (או בכינויו, מאמאג'י - דוֹד), איש עסקים, אך גם אלוף השחייה של דרום הודו, מנסה ללמד את כל המשפחה לשחות, אך אינו מצליח ביותר. פחדם של בני המשפחה ממים גדול:
- "הוא ניסה ללמד את הורי לשחות, אבל מעולם לא הצליח להביאם אל מעבר לשכשוך בחוף הים, וביצוע תנועות... מגוחכות... כמי שצועד בג'ונגל ומפלס לו דרך בסבך... ראבי (אחיו של פיי), גילה חוסר התלהבות בהתאם".
לעומת זאת, כאשר הוא מנסה ללמד את פיי לשחות, פיי מגיב בהתלהבות, מקבל את "מתנתו" של מאמאג'י, ומוצא אהבה חדשה בחייו, השחייה. שמו של פיי, שנגזר משמה של בריכת השחייה האהובה ביותר על מאמאג'י, מוכיח את עצמו.
פיי הוא נער פעלתן וסקרן, בעל תחביבים רבים. עד מהרה הוא בוחן את מגוון הדתות הקיימות בהודו ונעשה בעת ובעונה אחת הינדי מאמין, נוצרי אדוק ומוסלמימסור. הוא אינו מבין מה רע באמונתו המשולשת, ומדוע יכול להיות לאדם רק "דרכון אחד" להגיע אל השמים. הרי הוא "רק רוצה לאהוב את אלוהים" ולהגיע אליו, ואפילו "באפו גנדי אמר, 'כל הדתות צודקות!'".
גם הביולוגיה מושכת את לבו של פיי, ועד מהרה הוא רוכש לו שני מורים-ידידים חדשים, סאטיש קוּמאר הסוּפי המיסטיקן המוסלמי וסאטיש קומאר האתאיסט איש המדע הביולוג. כל תחביביו של פיי יסייעו לו בהרפתקה עתידית שלו בים, בה יצטרך גם לדעת לשחות, גם להתמודד עם בעלי חיים וגם להיות מאמין גדול ולא לזנוח את התקווה.
באמצע שנות השבעים, עקב משבר פוליטי בהודו, מחליטים הוריו של פיי לעקור לקנדה ולהקים שם גן חיות, ואז קורה אסון: מסיבה לא-ידועה טובעת ספינת המטען היפנית שבה הם נוסעים, ופיי הוא השורד היחיד, כל בני משפחתו ומלחי הספינה נספו. הוא נסחף באוקיינוס בסירת הצלה ובה גם צבוע נקוד, טיגריס בנגלי, אורנג אוטן וזברה שבורת רגל, משרידי גן החיות ההודי.
מעל מאתיים ימים שוהה פיי בסירת ההצלה, עד שהוא מגיע לחופי מקסיקו. במהלך התקופה הוא רואה את הזברה והאורנג אוטן נטרפים בידי הצבוע ואת הצבוע נהרג בידי הטיגריס. רק הוא מצליח לשרוד, ולא להיות למאכל לחיות הטרף, וזאת בשל שילוב של מזל ושכל, המופעלים באילופו של הטיגריס.
לאחר 227 ימים של הישרדות, מאבק בים, בטיגריס מורעב וברעב ובצמא שלו עצמו, מגיע פיי לחוף מקסיקו, ומספר את סיפורו לנציגי האגף הימי היפני. אלא שכאן מתחילה העלילה להסתבך, הם אינם מאמינים לו והוא מספר סיפור חדש, גרסה שנייה, שתתיישב עם דמיונם.
בגרסה השנייה השורדים הם פיי, אמו, טבח הספינה ומלח שבור רגל. הניצולים כורתים את רגלו של המלח כדי להצילו מנמק, אך הוא מת מן הקטיעה. במהרה מתגלה הטבח כניצול תאוותן האוכל את כל המזון שנמצא בסירת ההצלה, ומתחיל לאכול גם את גופו המת של המלח. בסכסוך בין אמו של פיי לטבח, הוא רוצח אותה, ואז פיי משיב לו כגמולו והורג אותו. הגרסה השנייה מזעזעת יותר, אך לצערם של הקוראים, אמינה יותר: כך מתנהגים ניצולים, ולא לחינם נחשב האדם "לחיה המסוכנת ביותר בגן החיות".
אך למה סיפר פיי את הגרסה הראשונה, האם זה רק בגלל שהיא נוחה יותר ואופטימית יותר? ואולי זה בגלל שהיא, אכן, אמיתית? מי יודע את האמת? עם שאלות אלו משאיר אותנו כותב הסרט.
לינק לצפייה ישירה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה